מָאיָה יַלְדָּה בַּת 7 שֶׁאוֹהֶבֶת מְאוֹד לִרְקֹוֽד, לְצַיֵּיֽר, לְשַׂחֵק וְלַעֲשׂוֹת שִׁיֽעוּרֵי בַּיִת. בֹּוֽקֶר אֶחָד, אִמָּא שֶׁל מָאיָה פָּנְתָה אֵלֶיהָ בְּבַקָּשָׁה לַעֲזֹוֽר וּלְסַדֵּר אֶת הַבַּיִת.
מָאיָה הֶחֱלִיטָה לַהֲפֹוֽךְ אֶת סִיֽדּוּר הַחֶדֶר לְמִשְׂחָק. הִיא הִצִּיעָה לְאִמָּא שֶׁתִּהְיֶה תַּחֲרוּת לְמִי שֶׁמְּסַדֵּר אֶת הַחֶדֶר הֲכִי מַהֵר.
בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם, מָאיָה וְאִמָּא נִיֽקּוּ אֶת הַסָּלוֹן תּוֹךְ כְּדֵי רָקוּד לִצְלִילֵי מוּזִיקָה שְׂמֵחָה. מָאיָה הִרְגִּישָׁה אֵיךְ הָרִיֽקּוּד עוֹשֶׂה אֶת הַנִּקָּיוֹן לְכֵיף יוֹתֵר.
אַחַר הַצָּהֳרַיִיֽם, מָאיָה עָזְרָה לְאִמָּא לְקַפֵּל כְּבִיסָה. הִיא הֶחְלִיטָה לַהֲפֹוֽךְ אֶת זֶה לְמִשְׂחַק צִיּוּר - מִי שֶׁמְּקַפֵּל חֻוֽלְצָה מְקַבֵּל בִּתְמוּרָה לְצַיֵּיֽר אוֹתָהּ.
בִּזְמַן הֲכָנַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, מָאיָה בִּיֽקְּשָׁה לַעֲזֹוֽר בַּמִּטְבָּח. הִיא חוֹתֶכֶת יְרָקוֹת וּמְכִינָה סָלָט בִּזְמַן שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת עִם אִמָּא שֶׁלָּהּ.
בְּסִיּוּם הַיּוֹם, מָאיָה הֵבִינָה כְּמָה חָשׁוּב לַעֲזֹוֽר בַּבַּיִת וְאֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם כֵּיף. הִיא הִרְגִּישָׁה סִיֽפּוּק וְגַאֲוָוֽה עַל כָּל מָה שֶׁעָשְׁתָה בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם.