אוֹהֵד וְהַמַּסָּע לְהַצָּלַת הָעִיר

בָּעִיר מֻוֽקֶּפֶת הָרִים עֲצוּמִים וִיעָרוֹת עֲבֻוֽתִּים, חַי אוֹהֵד, סָמוּרַאי צָעִיר הַיָּדוּעַ בְּאֹוֽמֶץ לִיֽבּוֹ. הָעִיר הָיְיֽתָה שַׁלְוָוֽה עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד אִיִּים עָלֶיהָ צִ'יפִּיצֶ'יְקַו, הַדְּרָקוֹן הַסִּינִי הַלָּבָן. אוֹהֵד יָדַע שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְעַמֵּת עִם הַחַיָּה הַזּוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עִירוֹ. חָמוּשׁ בְּחַרְבּוֹ הַסָּמוּרָאִים וּבְחָוֽכְמַת זְקֵנָיו, יָצָא אוֹהֵד לְמַסָּעוֹ, רוּחוֹ בִּלְתִּי מְעֻוֽרְעֶרֶת.

הַמַּסָּע שֶׁל אֹוֽהַד הָיָה רָווּי אֶתְגָּרִים. הוּא חָצָה נְחָלִים מְהִירִים, טִיֽפֵּס עַל הָרִים תְּלוּלִים וְנִיֽוֵּוֽט בִּיעָרוֹת עֲבֻוֽתִּים. כָּל אֶתְגָּר בָּחַן אֶת כִּיֽשּׁוּרָיו וּנְחִישׁוּתוֹ אַךְ עָזַר לוֹ לְהִתְחַזֵּק. בְּדֶרֶךְ הוּא פָּגַשׁ בְּנָזִיר זָקֵן וְחָכָם שֶׁלִּיֽמֵּד אוֹתוֹ אֶת עֵרֶךְ הַסַּבְלָנוּת וְאֶת כּוֹחָהּ שֶׁל יָד עוֹזֶרֶת.

בְּעֹוֽמֶק הַיַּעַר נִתְקַל אוֹהֵד בִּיצוּר קָטָן וּבַיְיֽשָׁן שֶׁהֻוֽתְקַף עַל יְדֵי קְבוּצַת עוֹרְבִים. לְלֹא הִיֽסּוּס, אוֹהֵד מִיֽהֵר לְעֶזְרָתָהּ, תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנַצֵּל אֶת כִּיֽשּׁוּרָיו כְּדֵי לְהַפְחִיד אֶת הַצִּיֽפּוֹרִים. הַיְּצוּר, אֲסִיר תּוֹדָה עַל טוּב לִיֽבּוֹ, הִצִּיג אֶת עַצְמוֹ בַּתּוֹר מִיקוֹ, רוּחַ יַעַר. מִיקוֹ, שֶׁנָּגְעָה בְּאֹוֽמֶץ לִיֽבּוֹ שֶׁל אֹוֽהַד, הֶחֱלִיט לְלַוּוֹת אוֹתוֹ בְּמַסָּעוֹ.

כְּשֶׁאוֹהֵד וּמִיקוֹ טִיְּיֽלוּ יַחַד, הֵם נִתְקְלוּ בִּכְפָר שֶׁל זְקֵנִים שֶׁחָלְקוּ סִיֽפּוּרִים עַל עֲבָרוֹ שֶׁל צִ'יפִּיצֶ'יְקַו. הֵם לָמְדוּ שֶׁצִּ'יפִּיצִ'יְקַו לֹא תָּמִיד הָיָה חַיַּיֽת הֶרֶס, אֲבָל הָפַךְ מָרִיר בִּגְלַל אָוֽבְדַן בֶּן לְוָוֽיָה. הַזְּקֵנִים הֶעֱבִירוּ אֶת הַלֶּקַח שֶׁהֲבָנָה וְחֶמְלָה יְכוֹלִים לְרַפֵּא אֲפִיֽלּוּ אֶת הַפְּצָעִים הָעֲמֻוֽקִּים בְּיוֹתֵר.

לְבַסּוֹף, אֹוֽהַד וּמִיקוֹ הִגִּיעוּ לַמְּאוּרָה שֶׁל צִ'יפִּיצֶ'יְקַו. לַמְרוֹת הַחֲשָׁשׁ שֶׁאָחַז בְּלִיֽבּוֹ, אוֹהֵד נִזְכַּר בְּדִבְרֵי הַזְּקֵנִים. הוּא נִיֽגַּשׁ לְצִ'יפִיצְ'יְקַו, לֹא בְּחַרְבּוֹ, אֶלָּא בְּלֵב פָּתוּחַ. הוּא דִּיֽבֵּר עַל הֲבָנָה וִידִידוּת. לְהַפְתָּעַת כֻּוֽלָּם, לִיֽבּוֹ שֶׁל צ'יפיצ'יְקַו הֵחֵל לְהִתְרַכֵּךְ, וְחֶלְקוֹ הַחִיצוֹנִי הַקָּפוּא שֶׁל הַדְּרָקוֹן הֵחֵל לְהִיֽמֵּס.

אוֹהֵד וצ'יפיצ'יְקַו חָזְרוּ לָעִיר, לֹא כְּאוֹיְבִים, אֶלָּא כְּגִיֽבּוֹרִים. הָעִיר צַהֲלָה, חָגְגָה אֶת גְּבוּרָתָם וְאֶת הַשָּׁלוֹם הֶחָדָשׁ שֶׁנִּמְצְאוּ. אוֹהֵד לֹא רַק הִצִּיל אֶת עִירוֹ אֶלָּא גַּם יָצַר יְדִידוּת שֶׁתִּיֽזָּכֵר לָעַד. הָעִיר לָמְדָה אֶת כּוֹחָהּ שֶׁל הַהֲבָנָה, וְשֶׁהָאֹוֽמֶץ הָאֲמִיֽתִּי מַגִּיעַ מֵהַלֵּב.